Hebrew

Verb

בָּאוּ • ‎(báu)

1. Third-person plural past tense (suffix conjugation) of בָּא.
   • Exodus 5:1, with translation of the King James Version:

     וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

     v'achár báu moshé v'aharón

     And afterward Moses and Aaron went in

Anagrams

• ב־ו־א,‎ בוא