Hebrew

Noun

בִּינָה • ‎(biná) f ‎(plural indefinite בִּינוֹת, singular construct בִּינַת־)

1. understanding, wisdom, insight
2. intelligence (capacity of mind)

Derived terms

• בִּינָה מְלָאכוּתִית f ‎(biná melakhutít)
• שֵׁן בִּינָה f ‎(shen biná)

Related terms

• הֲבָנָה f ‎(havaná)
• נָבוֹן m ‎(navón)

Synonyms

• חוכמה \ חָכְמָה f ‎(khokhmá)

References

• “H998”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979
• “בינה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language.