Hebrew

Verb

בִּילְבֵּל \ בִּלְבֵּל • ‎(bilbél) ‎(pi'el construction)

1. (transitive) To confuse (someone): to cause (a person) to be confused.

Derived terms

• בולבל ‎(bulbál)
• בלבול ‎(bilbúl)
• התבלבל ‎(hitbalbél)
• מבולבל ‎(m'vulbál)
• מבלבל ‎(m'valbél)

Anagrams

• לבלב