Aramaic

Preposition

דְּ־ • ‎(transliteration needed)

1. of
   • בראשית רבה ע, טז

     [כט, יז] "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת", אֲמוֹרָאֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן תִּרְגֵּם קוֹדְמוֹי: וְעֵינֵי לֵאָה הֲווֹ רַכִּיכִין, אֲמַר לֵיהּ: עֵינוֹהִי דְּאִימָּךְ הֲווֹ רַכִּיכִין

   • Talmud Bavli, Khagiga 2a

     ואיבעית אימא לעולם כדאמרי מעיקרא ודקא קשיא לך הא דרבינא לא קשיא

Usage notes

As demonstrated in the quotation from Bereishith Rabbah above in the phrases אֲמוֹרָאֵיהּ דְּרַבִּי and עֵינוֹהִי דְּאִימָּךְ, the possessed noun is inflected with personal suffixes agreeing with the gender and number of the possessor, with the preposition דְּ־ being prefixed to the possessor.

Conjunction

ד־ • ‎(transliteration needed)

1. that

Pronoun

דְּ־ • ‎(transliteration needed)

1. who, which, that

   מַאי דִּכְתִיב‎

   may di-khtiv

   what [is the meaning of] what is written

   • a. 500 CE, Babylonian Talmud, Chagigah 2a:

     ואיבעית אימא לעולם כדאמרי מעיקרא ודקא קשיא לך הא דרבינא לא קשיא‎

     (please add an English translation of this usage example)