Definify.com
Definition 2024
דיבר
דיבר
Hebrew
Verb
דיבר \ דִּבֵּר • (dibér) (pi'el construction, future יְדַבֵּר, passive counterpart דובר \ דֻּבַּר)
- to speak (say words)
- Exodus 4:14, with translation of the Jewish Publication Society::
- […] יָדַעְתִּי כִּי־דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא […]
- […] yadá'ti ki-dabér y'dabér hú […]
[…] yāḏáʿti kī-ḏabbēr yəḏabbēr hū […] - […] I know that he can speak well. […]
- […] yadá'ti ki-dabér y'dabér hú […]
- […] יָדַעְתִּי כִּי־דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא […]
- Exodus 4:14, with translation of the Jewish Publication Society::
Conjugation
Conjugation of דיבר \ דִּבֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | דיברתי \ דִּבַּרְתִּי | דיברנו \ דִּבַּרְנוּ | ||
| second | דיברת \ דִּבַּרְתָּ | דיברת \ דִּבַּרְתְּ | דיברתם \ דִּבַּרְתֶּם | דיברתן \ דִּבַּרְתֶּן | |
| third | דיבר \ דִּבֵּר | דיברה \ דִּבְּרָה | דיברו \ דִּבְּרוּ | ||
| present | מְדַבֵּר | מְדַבֶּרֶת | מְדַבְּרִים | מְדַבְּרוֹת | |
| future | first | אֲדַבֵּר | נְדַבֵּר | ||
| second | תְּדַבֵּר | תְּדַבְּרִי | תְּדַבְּרוּ | תְּדַבֵּרְנָה1 | |
| third | יְדַבֵּר | תְּדַבֵּר | יְדַבְּרוּ | תְּדַבֵּרְנָה1 | |
| imperative | דַּבֵּר | דַּבְּרִי | דַּבְּרוּ | דַּבֵּרְנָה1 | |
| notes |
|
||||