Definify.com
Definition 2024
הגיד
הגיד
Hebrew
| Root |
|---|
| נ־ג־ד |
Verb
הִגִּיד • (higíd) (hif'il construction)
- to tell
Conjugation
Conjugation of הִגִּיד (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִגַּדְתִּי | הִגַּדְנוּ | ||
| second | הִגַּדְתָּ | הִגַּדְתְּ | הִגַּדְתֶּם | הִגַּדְתֶּן | |
| third | הִגִּיד | הִגִּידָה | הִגִּידוּ | ||
| present | מַגִּיד | מַגִּידָה | מַגִּידִים | מַגִּידוֹת | |
| future | first | אַגִּיד | נַגִּיד | ||
| second | תַּגִּיד | תַּגִּידִי | תַּגִּידוּ | תַּגֵּדְנָה1 | |
| third | יַגִּיד | תַּגִּיד | יַגִּידוּ | תַּגֵּדְנָה1 | |
| imperative | הַגֵּד | הַגִּידִי | הַגִּידוּ | הַגֵּדְנָה1 | |
| notes |
|
||||