Definify.com

to-infinitive: לְהָנִיחַ
action noun: הֲנָחָה

Definition 2024

הֵנִיחַ • ‎(heníakh) ‎(hif'il construction)

Conjugation of הֵנִיחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהָנִיחַ action noun: הֲנָחָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵנַחְתִּי		הֵנַחְנוּ
	second	הֵנַחְתָּ	הֵנַחְתְּ	הֲנַחְתֶּם¹	הֲנַחְתֶּן¹
	third	הֵנִיחַ	הֵנִיחָה	הֵנִיחוּ
present		מֵנִיחַ	מְנִיחָה	מְנִיחִים	מְנִיחוֹת
future	first	אָנִיחַ		נָנִיחַ
	second	תָּנִיחַ	תָּנִיחִי	תָּנִיחוּ	תָּנַחְנָה²
	third	יָנִיחַ	תָּנִיחַ	יָנִיחוּ	תָּנַחְנָה²
imperative		הָנַח	הָנִיחִי	הָנִיחוּ	הָנַחְנָה²
notes		Pronounced הֵנַחְתֶּם and הֵנַחְתֶּן in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.