Definify.com

to-infinitive: לְהִתְכַּתֵּב
action noun: הִתְכַּתְּבוּת

Definition 2025

הִתְכַּתֵּב • ‎(hitkatév) ‎(hitpa'el construction)

Conjugation of הִתְכַּתֵּב (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְכַּתֵּב action noun: הִתְכַּתְּבוּת
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְכַּתַּבְתִּי		הִתְכַּתַּבְנוּ
	second	הִתְכַּתַּבְתָּ	הִתְכַּתַּבְתְּ	הִתְכַּתַּבְתֶּם	הִתְכַּתַּבְתֶּן
	third	הִתְכַּתֵּב	הִתְכַּתְּבָה	הִתְכַּתְּבוּ
present		מִתְכַּתֵּב	מִתְכַּתֶּבֶת	מִתְכַּתְּבִים	מִתְכַּתְּבוֹת
future	first	אֶתְכַּתֵּב		נִתְכַּתֵּב
	second	תִּתְכַּתֵּב	תִּתְכַּתְּבִי	תִּתְכַּתְּבוּ	תִּתְכַּתֵּבְנָה¹
	third	יִתְכַּתֵּב	תִּתְכַּתֵּב	יִתְכַּתְּבוּ	תִּתְכַּתֵּבְנָה¹
imperative		הִתְכַּתֵּב	הִתְכַּתְּבִי	הִתְכַּתְּבוּ	הִתְכַּתֵּבְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.