Definify.com

Definition 2025

חיבל

חיבל

Hebrew

Root
ח־ב־ל

Verb

חיבל • ‎(khibél) ‎(pi'el construction)

to sabotage, damage.
הוּא רָצָה לְחַבֵּל בַּצִיּוּד שֶׁלָּנוּ!‎

hú ratsá l'khabél batsiyúd shelánu!

He wanted to sabotage our equipment!

Conjugation

Conjugation of חיבל \ חִבֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְחַבֵּל action noun: חיבול \ חִבּוּל
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חיבלתי \ חִבַּלְתִּי		חיבלנו \ חִבַּלְנוּ
	second	חיבלת \ חִבַּלְתָּ	חיבלת \ חִבַּלְתְּ	חיבלתם \ חִבַּלְתֶּם	חיבלתן \ חִבַּלְתֶּן
	third	חיבל \ חִבֵּל	חיבלה \ חִבְּלָה	חיבלו \ חִבְּלוּ
present		מְחַבֵּל	מְחַבֶּלֶת	מְחַבְּלִים	מְחַבְּלוֹת
future	first	אֲחַבֵּל		נְחַבֵּל
	second	תְּחַבֵּל	תְּחַבְּלִי	תְּחַבְּלוּ	תְּחַבֵּלְנָה¹
	third	יְחַבֵּל	תְּחַבֵּל	יְחַבְּלוּ	תְּחַבֵּלְנָה¹
imperative		חַבֵּל	חַבְּלִי	חַבְּלוּ	חַבֵּלְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.