Definify.com
Definition 2024
ידא
ידא
Aramaic
Noun
יְדָא • (yəḏā) f (plural יְדַיָּא)
- hand
- Daniel 5:5, with translation of the Jewish Publication Society:
- בַּהּ־שַׁעֲתָה נפקו (נְפַקָה) אֶצְבְּעָן דִּי יַד־אֱנָשׁ וְכָתְבָן לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל־גִּירָא דִּי־כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה׃
- bah-šaʿăṯā nəp̄áqā ʾeṣbəʿān dī yaḏ-ʾĕnāš wəḵāṯəḇān loqŏḇēl neḇraštā ʿal-gīrā dī-ḵəṯal hēḵəlā dī malkā ūmalkā ḥāzē pas yəḏā dī ḵāṯəḇā.
- In the same hour came forth fingers of a man's hand, and wrote over against the candlestick upon the plaster of the wall of the king's palace; and the king saw the palm of the hand that wrote.
- בַּהּ־שַׁעֲתָה נפקו (נְפַקָה) אֶצְבְּעָן דִּי יַד־אֱנָשׁ וְכָתְבָן לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל־גִּירָא דִּי־כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה׃
- Daniel 5:5, with translation of the Jewish Publication Society:
Verb
ידא • (transliteration needed)