Definify.com
Definition 2024
לחמא
לחמא
Aramaic
Noun
לַחְמָא • (laḥmā) m (uncountable)
- bread
- a. 500 CE, Babylonian Talmud, Berachot 35b:
- אלא חמרא סעיד ומשמח לחמא סעיד מיסעד שמוחי לא משמח
- ʾellā ḥamrā śəʿīḏ ūməsammḗaḥ laḥmā śəʿīḏ miśʿaḏ śammūḥē lā məsammḗaḥ
- Only wine satiates and makes one happy; bread indeed satiates, but does not actually make one happy.
- אלא חמרא סעיד ומשמח לחמא סעיד מיסעד שמוחי לא משמח
- Passover Haggadah:
- הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם
- hā laḥmā ʿanyā dī ʾăḵā́lū ʾaḇhāṯānā bəʾarʿā ḏəmiṣráyim
- this is the poor bread that our ancestors ate in the Land of Egypt
- הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם
- a. 500 CE, Babylonian Talmud, Berachot 35b:
- food
- Daniel 5:1, with translation of the Jewish Publication Society:
- בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַף וְלָקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵה׃
- bēləšaṣṣar malkā ʿăḇaḏ ləḥem raḇ ləraḇrəḇānṓhī ʾălap̄ wəloqŏḇēl ʾalpā ḥamrā šāṯē.
- Belshazzar the king made a great feast to a thousand of his lords, and drank wine before the thousand.
- בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַף וְלָקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵה׃
- Daniel 5:1, with translation of the Jewish Publication Society:
Descendants
- Middle Persian: (in spelling) 𐭫𐭧𐭬𐭠 (nān [LḤMʾ])