Hebrew

Noun

מַכָּה • ‎(maká) f ‎(plural indefinite מַכּוֹת, singular construct מַכַּת־, plural construct מַכּוֹת־)

1. an attack, an assault, a hit

Verb

מַכֶּה • ‎(maké)

1. masculine singular present of הִכָּה ‎(hiká)
   • Exodus 2:11, with translation of the King James Version:

     אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי‎

     ish mitsrí maké ish ivrí

     an Egyptian smiting an Hebrew

Verb

מַכָּה • ‎(maká)

1. feminine singular present of הִכָּה ‎(hiká)

Verb

מַכֶּה • ‎(maké)

1. masculine singular present of הִכָּה ‎(hiká)
   • a. 217 CE, Mishnah, Ketubot 7:10:

     ואלו שכופין אותו להוציא מכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ והמצרף נחשת והברסי בין שהיו בם עד שלא נשאו ובין משנשאו נולדו‎

     (please add an English translation of this usage example)

Etymology 2

Borrowing from Arabic مَكَّة ‎(makka).

Proper noun

מֶכָּה • ‎(meka) f

1. Mecca (city)

Anagrams

• כמה