Hebrew

Noun

מַצָּב • ‎(matsáv) m ‎(plural indefinite מַצָּבִים)

1. a shape, a situation, a state

Declension

Derived terms

• מַצַּב רוּחַ ‎(matsáv rúakh, “mood, mental state, temper”)
• מַצָּב טִיסָה ‎(matasáv tisá, “airplane mode”)
• מַצַּב חֵרוּם ‎(matsáv khérum, “state of emergency”)
• מַצַּב מִלְחָמָה ‎(matsáv mil'khamá, “state of war”)
• מַצַּב מָצוֹר ‎(matsáv matsor, “state of siege”)
• הַמַּצָּב הָחֶבְרָתִי ‎(hamatsáv hakhev'ratí, “the social situation, the human condition”)
• הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי ‎(hamatsáv hakalkalí, “the economic situation”)
• המַצָּב הַבְּטְחוֹנִי ‎(hamatsáv habitkhoní, “the state of security, the Israeli–Palestinian conflict”)
• קוֹמֵדְיַית מַצָּבִים ‎(qoméd'yát matsávim, “sitcom”)

References

• “H4673”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979
• “מצב” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language.