Definify.com
Definition 2024
נגמר
נגמר
Hebrew
Verb
נִגְמַר • (nigmár) (nif'al construction, active counterpart גָּמַר)
- (intransitive) to end, to be over
- הַסֶרֶט כְּבָר נִגְמַר? ― haséret k'vár nigmár? ― [literally] Has the movie already ended? — [idiomatically] Is the movie already over?
- (intransitive) to run out
- יִגָּמֵר הַדְּיוֹ בַּמַּדְפֶּסֶת שֶׁלִּי בְּעוֹד שָׁבוּעַ ― yigamér ha-dyó ba-madpéset šelí be-'ód šavúa' ― The ink in my printer will run out in a week
Conjugation
Conjugation of נִגְמַר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | נִגְמַרְתִּי | נִגְמַרְנוּ | ||
| second | נִגְמַרְתָּ | נִגְמַרְתְּ | נִגְמַרְתֶּם | נִגְמַרְתֶּן | |
| third | נִגְמַר | נִגְמְרָה | נִגְמְרוּ | ||
| present | נִגְמָר | נִגְמֶרֶת | נִגְמָרִים | נִגְמָרוֹת | |
| future | first | אֶגָּמֵר | ניגמר \ נִגָּמֵר | ||
| second | תיגמר \ תִּגָּמֵר | תיגמרי \ תִּגָּמְרִי | תיגמרו \ תִּגָּמְרוּ | תיגמרנה \ תִּגָּמֵרְנָה1 | |
| third | ייגמר \ יִגָּמֵר | תיגמר \ תִּגָּמֵר | ייגמרו \ יִגָּמְרוּ | תיגמרנה \ תִּגָּמֵרְנָה1 | |
| imperative | היגמר \ הִגָּמֵר | היגמרי \ הִגָּמְרִי | היגמרו \ הִגָּמְרוּ | היגמרנה \ הִגָּמֵרְנָה1 | |
| notes |
|
||||