Hebrew

Noun

ריבון \ רִבּוֹן • ‎(ribón) m

1. ruler, overlord
2. authority
3. sovereign
4. master

   רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם‎ ― ribonó shel 'olám ― Master of the Universe

   • a. 200 CE, תפילה על זריחת החמה ושקיעתה ‎(“A prayer on the rising of the sun and her setting”)^[1]

     רבונו של עולם, מודה אני לפניך י׳י אלהי ישראל, שראיתי אורה וראיתי אפילה.‎

     Master of the world, I acknowledge before you God of Israel, that I've seen light and I've seen darkness.

Declension

References

1. ↑ תפילה על זריחת החמה ושקיעתה ‎(“A prayer on the rising of the sun and her setting”) at Ma'agarim, the Academy of the Hebrew Language's corpus of Hebrew texts of the Historical Dictionary Project