Definify.com

Definition 2025

שנא

שנא

Aramaic

Noun

שנא • ‎(šinnā) f ‎(plural שנתא or שנא)

See also

ככא

Hebrew

Root
שׂ־נ־א

Pronunciation

(Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /saˈne/

Verb

שָׂנֵא • ‎(sané) ‎(pa'al construction)

to hate

Conjugation

Conjugation of שָׂנֵא (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לשנוא \ לִשְׂנֹא action noun: שְׂנִיאָה passive participle: שָׂנוּא
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	שָׂנֵאתִי		שָׂנֵאנוּ
	second	שָׂנֵאתָ	שָׂנֵאת	שְׂנֵאתֶם¹	שְׂנֵאתֶן¹
	third	שָׂנֵא	שָׂנְאָה	שָׂנְאוּ
present		שׂוֹנֵא	שׂוֹנֵאת	שׂוֹנְאִים	שׂוֹנְאוֹת
future	first	אֶשְׂנָא		נִשְׂנָא
	second	תִּשְׂנָא	תִּשְׂנְאִי	תִּשְׂנְאוּ	תִּשְׂנֶאנָה²
	third	יִשְׂנָא	תִּשְׂנָא	יִשְׂנְאוּ	תִּשְׂנֶאנָה²
imperative		שְׂנָא	שִׂנְאִי	שִׂנְאוּ	שְׂנֶאנָה²
notes		Pronounced שָׂנֵאתֶם and שָׂנֵאתֶן in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Derived terms

שִׂנְאָה

Anagrams

אנ״ש, נשא