Definify.com
Definition 2024
אימץ
אימץ
Hebrew
| Root |
|---|
| א־מ־ץ |
Verb
אימץ \ אִמֵּץ • (ʾiméts) (pi'el construction, passive counterpart אומץ \ אֻמַּץ)
- to adopt
- דָּנִי וְאִשְׁתּוֹ יְאַמְּצוּ בֵּן. ― dáni v'ishtó y'amtsú bén. ― Dani and his wife will adopt a son.
Conjugation
Conjugation of אימץ \ אִמֵּץ (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | אימצתי \ אִמַּצְתִּי | אימצנו \ אִמַּצְנוּ | ||
| second | אימצת \ אִמַּצְתָּ | אימצת \ אִמַּצְתְּ | אימצתם \ אִמַּצְתֶּם | אימצתן \ אִמַּצְתֶּן | |
| third | אימץ \ אִמֵּץ | אימצה \ אִמְּצָה | אימצו \ אִמְּצוּ | ||
| present | מְאַמֵּץ | מְאַמֶּצֶת | מְאַמְּצִים | מְאַמְּצוֹת | |
| future | first | אֲאַמֵּץ | נְאַמֵּץ | ||
| second | תְּאַמֵּץ | תְּאַמְּצִי | תְּאַמְּצוּ | תְּאַמֵּצְנָה1 | |
| third | יְאַמֵּץ | תְּאַמֵּץ | יְאַמְּצוּ | תְּאַמֵּצְנָה1 | |
| imperative | אַמֵּץ | אַמְּצִי | אַמְּצוּ | אַמֵּצְנָה1 | |
| notes |
|
||||