Definify.com
Definition 2024
גנב
גנב
See also: גנבֿ
Hebrew
Root |
---|
ג־נ־ב |
Pronunciation
- (Modern Israeli Hebrew) IPA(key): /ɡaˈnav/
Verb
גָּנַב • (ganáv) (pa'al construction, passive counterpart נִגְנַב)
- (transitive) to steal
- Genesis 31:19, with translation of the Jewish Publication Society:
- וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת־הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ׃
- v'laván halákh ligzóz 'et-tsonó vatignóv rakhél 'et-hat'rafím 'ashér l'avíha.
wəlāḇān hālaḵ liḡzōz ʾeṯ-ṣōnō wattiḡnōḇ rāḥēl ʾeṯ-hattərāp̄īm ʾăšer ləʾāḇī́hā. - Now Laban was gone to shear his sheep. And Rachel stole the teraphim that were her father’s.
- v'laván halákh ligzóz 'et-tsonó vatignóv rakhél 'et-hat'rafím 'ashér l'avíha.
- וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת־הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ׃
- Genesis 31:19, with translation of the Jewish Publication Society:
Conjugation
Conjugation of גָּנַב (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | גָּנַבְתִּי | גָּנַבְנוּ | ||
second | גָּנַבְתָּ | גָּנַבְתְּ | גְּנַבְתֶּם1 | גְּנַבְתֶּן1 | |
third | גָּנַב | גָּנְבָה | גָּנְבוּ | ||
present | גּוֹנֵב | גּוֹנֶבֶת | גּוֹנְבִים | גּוֹנְבוֹת | |
future | first | אגנוב \ אֶגְנֹב | נגנוב \ נִגְנֹב | ||
second | תגנוב \ תִּגְנֹב | תִּגְנְבִי | תִּגְנְבוּ | תגנובנה \ תִּגְנֹבְנָה2 | |
third | יגנוב \ יִגְנֹב | תגנוב \ תִּגְנֹב | יִגְנְבוּ | תגנובנה \ תִּגְנֹבְנָה2 | |
imperative | גנוב \ גְּנֹב | גִּנְבִי | גִּנְבוּ | גנובנה \ גְּנֹבְנָה2 | |
notes |
|
Noun
גַּנָּב • (ganáv)
Descendants
- Yiddish: גנבֿ (ganef)
References
- “H1590”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979
Anagrams
Yiddish
Noun
גנב • (ganef) m, plural גנבים (ganovem)
- (nonstandard) Unpointed form of גנבֿ (ganef).