Definify.com
Definition 2024
דובר
דובר
Hebrew
Verb
דובר \ דֻּבַּר • (dubár) (pu'al construction, active counterpart דיבר \ דִּבֵּר)
- to be spoken
Conjugation
Conjugation of דובר \ דֻּבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | דוברתי \ דֻּבַּרְתִּי | דוברנו \ דֻּבַּרְנוּ | ||
| second | דוברת \ דֻּבַּרְתָּ | דוברת \ דֻּבַּרְתְּ | דוברתם \ דֻּבַּרְתֶּם | דוברתן \ דֻּבַּרְתֶּן | |
| third | דובר \ דֻּבַּר | דוברה \ דֻּבְּרָה | דוברו \ דֻּבְּרוּ | ||
| present | מדובר \ מְדֻבָּר | מדוברת \ מְדֻבֶּרֶת | מדוברים \ מְדֻבָּרִים | מדוברות \ מְדֻבָּרוֹת | |
| future | first | אדובר \ אֲדֻבַּר | נדובר \ נְדֻבַּר | ||
| second | תדובר \ תְּדֻבַּר | תדוברי \ תְּדֻבְּרִי | תדוברו \ תְּדֻבְּרוּ | תדוברנה \ תְּדֻבַּרְנָה1 | |
| third | ידובר \ יְדֻבַּר | תדובר \ תְּדֻבַּר | ידוברו \ יְדֻבְּרוּ | תדוברנה \ תְּדֻבַּרְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
|
||||
Noun
דּוֹבֵר • (dovér) m (plural indefinite דּוֹבְרִים, feminine counterpart דּוֹבֶרֶת)
Etymology 2
Proper noun
דובר • (dóver)
- Dover: A major port in England.