Definify.com
Definition 2024
דמה
דמה
Hebrew
Verb
דָּמָה • (dama) (pa'al construction, passive counterpart נִדְמָה)
Conjugation
Conjugation of דָּמָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | דָּמִיתִי | דָּמִינוּ | ||
second | דָּמִיתָ | דָּמִית | דְּמִיתֶם1 | דְּמִיתֶן1 | |
third | דָּמָה | דָּמְתָה | דָּמוּ | ||
present | דּוֹמֶה | דּוֹמָה | דּוֹמִים | דּוֹמוֹת | |
future | first | אֶדְמֶה | נִדְמֶה | ||
second | תִּדְמֶה | תִּדְמִי | תִּדְמוּ | תִּדְמֶינָה2 | |
third | יִדְמֶה | תִּדְמֶה | יִדְמוּ | תִּדְמֶינָה2 | |
imperative | דְּמֵה | דְּמִי | דְּמוּ | דְּמֶינָה2 | |
notes |
|
References
- “H1819”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979
Noun
דֶּמֶה • (deme) ?
- a dummy