Definify.com
Definition 2024
הביא
הביא
Hebrew
Verb
הֵבִיא • (heví) (hif'il construction)
- To bring.
- מה אתה מביא למסיבה? — ma atá meví lam'sibá? — What are you bringing to the party?
- (Can we date this quote?) Israeli folksong,
- הבאנו שלום עליכם. — hevénu shalóm aleikhém. — We have brought peace upon you.
Conjugation
Conjugation of הֵבִיא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הֵבֵאתִי | הֵבֵאנוּ | ||
| second | הֵבֵאתָ | הֵבֵאת | הֲבֵאתֶם1 | הֲבֵאתֶן1 | |
| third | הֵבִיא | הֵבִיאָה | הֵבִיאוּ | ||
| present | מֵבִיא | מְבִיאָה | מְבִיאִים | מְבִיאוֹת | |
| future | first | אָבִיא | נָבִיא | ||
| second | תָּבִיא | תָּבִיאִי | תָּבִיאוּ | תָּבֶאנָה2 | |
| third | יָבִיא | תָּבִיא | יָבִיאוּ | תָּבֶאנָה2 | |
| imperative | הָבֵא | הָבִיאִי | הָבִיאוּ | הָבֶאנָה2 | |
| notes |
|
||||