Definify.com
Definition 2024
הגדיל
הגדיל
Hebrew
Verb
הִגְדִּיל • (higdíl) (hif'il construction)
Conjugation
Conjugation of הִגְדִּיל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִגְדַּלְתִּי | הִגְדַּלְנוּ | ||
second | הִגְדַּלְתָּ | הִגְדַּלְתְּ | הִגְדַּלְתֶּם | הִגְדַּלְתֶּן | |
third | הִגְדִּיל | הִגְדִּילָה | הִגְדִּילוּ | ||
present | מַגְדִּיל | מַגְדִּילָה | מַגְדִּילִים | מַגְדִּילוֹת | |
future | first | אַגְדִּיל | נַגְדִּיל | ||
second | תַּגְדִּיל | תַּגְדִּילִי | תַּגְדִּילוּ | תַּגְדֵּלְנָה1 | |
third | יַגְדִּיל | תַּגְדִּיל | יַגְדִּילוּ | תַּגְדֵּלְנָה1 | |
imperative | הַגְדֵּל | הַגְדִּילִי | הַגְדִּילוּ | הַגְדֵּלְנָה1 | |
notes |
|
References
- “H1431”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979