Definify.com
Definition 2025
הדאיג
הדאיג
Hebrew
Verb
הִדְאִיג • (hid'íg) (hif'il construction)
Conjugation
Conjugation of הִדְאִיג (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִדְאַגְתִּי | הִדְאַגְנוּ | ||
second | הִדְאַגְתָּ | הִדְאַגְתְּ | הִדְאַגְתֶּם | הִדְאַגְתֶּן | |
third | הִדְאִיג | הִדְאִיגָה | הִדְאִיגוּ | ||
present | מַדְאִיג | מַדְאִיגָה | מַדְאִיגִים | מַדְאִיגוֹת | |
future | first | אַדְאִיג | נַדְאִיג | ||
second | תַּדְאִיג | תַּדְאִיגִי | תַּדְאִיגוּ | תַּדְאֵגְנָה1 | |
third | יַדְאִיג | תַּדְאִיג | יַדְאִיגוּ | תַּדְאֵגְנָה1 | |
imperative | הַדְאֵג | הַדְאִיגִי | הַדְאִיגוּ | הַדְאֵגְנָה1 | |
notes |
|
Derived terms
- מדאיג (mad'íg)