Definify.com
Definition 2024
הוכה
הוכה
Hebrew
| Root |
|---|
| נ־כ־ה |
Verb
הוכה \ הֻכָּה • (huká) (huf'al construction, active counterpart הִכָּה)
- to be hit, smitten, struck.
- Numbers 25:14, with translation of the King James Version:
- אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת־הַמִּדְיָנִית
- ashér huká et-hamidyanít
- even that was slain with the Midianitish woman
- אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת־הַמִּדְיָנִית
- Numbers 25:14, with translation of the King James Version:
Conjugation
Conjugation of הוכה \ הֻכָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הוכיתי \ הֻכֵּיתִי | הוכינו \ הֻכֵּינוּ | ||
| second | הוכית \ הֻכֵּיתָ | הוכית \ הֻכֵּית | הוכיתם \ הֻכֵּיתֶם | הוכיתן \ הֻכֵּיתֶן | |
| third | הוכה \ הֻכָּה | הוכתה \ הֻכְּתָה | הוכו \ הֻכּוּ | ||
| present | מוכה \ מֻכֶּה | מוכית \ מֻכֵּית | מוכים \ מֻכִּים | מוכות \ מֻכּוֹת | |
| future | first | אוכה \ אֻכֶּה | נוכה \ נֻכֶּה | ||
| second | תוכה \ תֻּכֶּה | תוכי \ תֻּכִּי | תוכו \ תֻּכּוּ | תוכינה \ תֻּכֶּינָה1 | |
| third | יוכה \ יֻכֶּה | תוכה \ תֻּכֶּה | יוכו \ יֻכּוּ | תוכינה \ תֻּכֶּינָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
|
||||