Definify.com
Definition 2024
הוכר
הוכר
Hebrew
| Root |
|---|
| נ־כ־ר |
Verb
הוכר \ הֻכַּר • (hukár) (huf'al construction, active counterpart הִכִּיר)
- to be recognized
Conjugation
Conjugation of הוכר \ הֻכַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הוכרתי \ הֻכַּרְתִּי | הוכרנו \ הֻכַּרְנוּ | ||
| second | הוכרת \ הֻכַּרְתָּ | הוכרת \ הֻכַּרְתְּ | הוכרתם \ הֻכַּרְתֶּם | הוכרתן \ הֻכַּרְתֶּן | |
| third | הוכר \ הֻכַּר | הוכרה \ הֻכְּרָה | הוכרו \ הֻכְּרוּ | ||
| present | מוכר \ מֻכָּר | מוכרת \ מֻכֶּרֶת | מוכרים \ מֻכָּרִים | מוכרות \ מֻכָּרוֹת | |
| future | first | אוכר \ אֻכַּר | נוכר \ נֻכַּר | ||
| second | תוכר \ תֻּכַּר | תוכרי \ תֻּכְּרִי | תוכרו \ תֻּכְּרוּ | תוכרנה \ תֻּכַּרְנָה1 | |
| third | יוכר \ יֻכַּר | תוכר \ תֻּכַּר | יוכרו \ יֻכְּרוּ | תוכרנה \ תֻּכַּרְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
|
||||