Definify.com

Definition 2024


הוציא

הוציא

Hebrew

Verb

הוֹצִיא (hotsí) (hif'il construction, passive counterpart הוּצָא)

  1. To take or bring out or forth.
    • Numbers 15:41
      אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם׃
      aní H' elohéikhem ashér hotsé'ti etkhém me'érets mitsráyim lihyót lakhém lelohím, aní H' elohéikhem
      I am the Lord your God who brought you out of the land of Egypt to be your God, I am the Lord your God.
    • Deuteronomy 26:8
      וַיּוֹצִאֵנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים׃
      And the Lord brought us out of Egypt with a mighty hand and an outstretched arm, with great deeds of terror, with signs and wonders.
    • Blessing over bread:
      בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃
      Blessed are you, L-rd our God, King of the Universe, who brings forth bread from the earth.

Conjugation

Derived terms