Definify.com
Definition 2024
המית
המית
Hebrew
| Root |
|---|
| מ־ו־ת |
Verb
הֵמִית • (transliteration needed) (hif'il construction)
- to kill; put to death
Conjugation
Conjugation of הֵמִית (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | המתתי \ הֵמַתִּי | הֵמַתְנוּ | ||
| second | המתת \ הֵמַתָּ | המתת \ הֵמַתְּ | המתתם \ הֲמַתֶּם1 | המתתן \ הֲמַתֶּן1 | |
| third | הֵמִית | הֵמִיתָה | הֵמִיתוּ | ||
| present | מֵמִית | מְמִיתָה | מְמִיתִים | מְמִיתוֹת | |
| future | first | אָמִית | נָמִית | ||
| second | תָּמִית | תָּמִיתִי | תָּמִיתוּ | תָּמֵתְנָה2 | |
| third | יָמִית | תָּמִית | יָמִיתוּ | תָּמֵתְנָה2 | |
| imperative | הָמֵת | הָמִיתִי | הָמִיתוּ | הָמֵתְנָה2 | |
| notes |
|
||||