Definify.com
Definition 2024
הסתתר
הסתתר
Hebrew
| Root |
|---|
| ס־ת־ר |
Verb
הִסְתַּתֵּר • (histatér) (hitpa'el construction)
- (intransitive) to hide (oneself)
Conjugation
Conjugation of הִסְתַּתֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִסְתַּתַּרְתִּי | הִסְתַּתַּרְנוּ | ||
| second | הִסְתַּתַּרְתָּ | הִסְתַּתַּרְתְּ | הִסְתַּתַּרְתֶּם | הִסְתַּתַּרְתֶּן | |
| third | הִסְתַּתֵּר | הִסְתַּתְּרָה | הִסְתַּתְּרוּ | ||
| present | מִסְתַּתֵּר | מִסְתַּתֶּרֶת | מִסְתַּתְּרִים | מִסְתַּתְּרוֹת | |
| future | first | אֶסְתַּתֵּר | נִסְתַּתֵּר | ||
| second | תִּסְתַּתֵּר | תִּסְתַּתְּרִי | תִּסְתַּתְּרוּ | תִּסְתַּתֵּרְנָה1 | |
| third | יִסְתַּתֵּר | תִּסְתַּתֵּר | יִסְתַּתְּרוּ | תִּסְתַּתֵּרְנָה1 | |
| imperative | הִסְתַּתֵּר | הִסְתַּתְּרִי | הִסְתַּתְּרוּ | הִסְתַּתֵּרְנָה1 | |
| notes |
|
||||