Definify.com
Definition 2024
הצטלם
הצטלם
Hebrew
Verb
הִצְטַלֵּם • (hitztalém) (hitpa'el construction)
- to be photographed or to pose for a photograph.
Conjugation
Conjugation of הִצְטַלֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִצְטַלַּמְתִּי | הִצְטַלַּמְנוּ | ||
| second | הִצְטַלַּמְתָּ | הִצְטַלַּמְתְּ | הִצְטַלַּמְתֶּם | הִצְטַלַּמְתֶּן | |
| third | הִצְטַלֵּם | הִצְטַלְּמָה | הִצְטַלְּמוּ | ||
| present | מִצְטַלֵּם | מִצְטַלֶּמֶת | מִצְטַלְּמִים | מִצְטַלְּמוֹת | |
| future | first | אֶצְטַלֵּם | נִצְטַלֵּם | ||
| second | תִּצְטַלֵּם | תִּצְטַלְּמִי | תִּצְטַלְּמוּ | תִּצְטַלֵּמְנָה1 | |
| third | יִצְטַלֵּם | תִּצְטַלֵּם | יִצְטַלְּמוּ | תִּצְטַלֵּמְנָה1 | |
| imperative | הִצְטַלֵּם | הִצְטַלְּמִי | הִצְטַלְּמוּ | הִצְטַלֵּמְנָה1 | |
| notes |
|
||||