Hebrew

Verb

הֵשִׁיב • ‎(heshív) ‎(hif'il construction, passive counterpart הוּשַׁב) (transitive)

1. return (give something back to a previous holder)
   • Exodus 23:4, with translation of the English Standard Version:

     כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ […] תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ

     kí tifgá shór oyivchá […] toé hashév t'shivénu ló

     If you meet your enemy’s ox […] going astray, you shall bring it back to him

2. return (put something where it had been)
   • Exodus 4:7, with Young's Literal Translation:

     וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ

     vayómer hashév yad'chá él chekécha vayáshev yadó él chekó

     and He saith, 'Put back thy hand unto thy bosom;' and he putteth back his hand unto his bosom

3. return (reply, say in response)
   • 1901, [Nathan Nata Duner,] שערי האמונה, page 102:

     שאל אותו הרב מפראג מה שאלתכם השיב לו העני עני ואביון אנכי

     shaál otó haráv miprág má sh'elatchém heshív ló heaní aní v'evyón anóchi

Conjugation

Synonyms

• (all senses): החזיר

Etymology 2

Verb

הִשִּׁיב • ‎(hishív) ‎(hif'il construction)

1. to cause (the wind) to blow

Conjugation