Definify.com

to-infinitive: לְהִשְׁתַּחְרֵר
action noun: הִשְׁתַּחְרְרוּת

Definition 2024

הִשְׁתַּחְרֵר • ‎(hishtakhrér) ‎(hitpa'el construction)

Conjugation of הִשְׁתַּחְרֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהִשְׁתַּחְרֵר action noun: הִשְׁתַּחְרְרוּת
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁתַּחְרַרְתִּי		הִשְׁתַּחְרַרְנוּ
	second	הִשְׁתַּחְרַרְתָּ	הִשְׁתַּחְרַרְתְּ	הִשְׁתַּחְרַרְתֶּם	הִשְׁתַּחְרַרְתֶּן
	third	הִשְׁתַּחְרֵר	הִשְׁתַּחְרְרָה	הִשְׁתַּחְרְרוּ
present		מִשְׁתַּחְרֵר	מִשְׁתַּחְרֶרֶת	מִשְׁתַּחְרְרִים	מִשְׁתַּחְרְרוֹת
future	first	אֶשְׁתַּחְרֵר		נִשְׁתַּחְרֵר
	second	תִּשְׁתַּחְרֵר	תִּשְׁתַּחְרְרִי	תִּשְׁתַּחְרְרוּ	תִּשְׁתַּחְרֵרְנָה¹
	third	יִשְׁתַּחְרֵר	תִּשְׁתַּחְרֵר	יִשְׁתַּחְרְרוּ	תִּשְׁתַּחְרֵרְנָה¹
imperative		הִשְׁתַּחְרֵר	הִשְׁתַּחְרְרִי	הִשְׁתַּחְרְרוּ	הִשְׁתַּחְרֵרְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.