Definify.com
Definition 2024
השתין
השתין
Hebrew
| Root |
|---|
| שׁ־ת־ן |
Verb
הִשְׁתִּין • (hishtín) (hif'il construction)
- to urinate
Conjugation
Conjugation of הִשְׁתִּין (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִשְׁתַּנְתִּי | הִשְׁתַּנּוּ | ||
| second | הִשְׁתַּנְתָּ | הִשְׁתַּנְתְּ | הִשְׁתַּנְתֶּם | הִשְׁתַּנְתֶּן | |
| third | הִשְׁתִּין | הִשְׁתִּינָה | הִשְׁתִּינוּ | ||
| present | מַשְׁתִּין | מַשְׁתִּינָה | מַשְׁתִּינִים | מַשְׁתִּינוֹת | |
| future | first | אַשְׁתִּין | נַשְׁתִּין | ||
| second | תַּשְׁתִּין | תַּשְׁתִּינִי | תַּשְׁתִּינוּ | תַּשְׁתֵּנָּה1 | |
| third | יַשְׁתִּין | תַּשְׁתִּין | יַשְׁתִּינוּ | תַּשְׁתֵּנָּה1 | |
| imperative | הַשְׁתֵּן | הַשְׁתִּינִי | הַשְׁתִּינוּ | הַשְׁתֵּנָּה1 | |
| notes |
|
||||