Definify.com
Definition 2024
התאסף
התאסף
Hebrew
Root |
---|
א־ס־ף |
Verb
הִתְאַסֵּף • (hitaséf) (hitpa'el construction)
- to gather, to assemble, to congregate (to gather as a group)
- הם התאספו בסלון.
- hem hitasefú basalón.
- They assembled in the living room.
- הם התאספו בסלון.
Conjugation
Conjugation of הִתְאַסֵּף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִתְאַסַּפְתִּי | הִתְאַסַּפְנוּ | ||
second | הִתְאַסַּפְתָּ | הִתְאַסַּפְתְּ | הִתְאַסַּפְתֶּם | הִתְאַסַּפְתֶּן | |
third | הִתְאַסֵּף | הִתְאַסְּפָה | הִתְאַסְּפוּ | ||
present | מִתְאַסֵּף | מִתְאַסֶּפֶת | מִתְאַסְּפִים | מִתְאַסְּפוֹת | |
future | first | אֶתְאַסֵּף | נִתְאַסֵּף | ||
second | תִּתְאַסֵּף | תִּתְאַסְּפִי | תִּתְאַסְּפוּ | תִּתְאַסֵּפְנָה1 | |
third | יִתְאַסֵּף | תִּתְאַסֵּף | יִתְאַסְּפוּ | תִּתְאַסֵּפְנָה1 | |
imperative | הִתְאַסֵּף | הִתְאַסְּפִי | הִתְאַסְּפוּ | הִתְאַסֵּפְנָה1 | |
notes |
|