Definify.com
Definition 2024
התפטר
התפטר
Hebrew
Root |
---|
פ־ט־ר |
Verb
הִתְפַּטֵּר • (hitpatér) (hitpa'el construction)
Conjugation
Conjugation of הִתְפַּטֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִתְפַּטַּרְתִּי | הִתְפַּטַּרְנוּ | ||
second | הִתְפַּטַּרְתָּ | הִתְפַּטַּרְתְּ | הִתְפַּטַּרְתֶּם | הִתְפַּטַּרְתֶּן | |
third | הִתְפַּטֵּר | הִתְפַּטְּרָה | הִתְפַּטְּרוּ | ||
present | מִתְפַּטֵּר | מִתְפַּטֶּרֶת | מִתְפַּטְּרִים | מִתְפַּטְּרוֹת | |
future | first | אֶתְפַּטֵּר | נִתְפַּטֵּר | ||
second | תִּתְפַּטֵּר | תִּתְפַּטְּרִי | תִּתְפַּטְּרוּ | תִּתְפַּטֵּרְנָה1 | |
third | יִתְפַּטֵּר | תִּתְפַּטֵּר | יִתְפַּטְּרוּ | תִּתְפַּטֵּרְנָה1 | |
imperative | הִתְפַּטֵּר | הִתְפַּטְּרִי | הִתְפַּטְּרוּ | הִתְפַּטֵּרְנָה1 | |
notes |
|
Related terms
- פיטר \ פִּטֵּר (pitér)
- פוטר \ פֻּטַּר (putár)
- התפוטר \ הִתְפֻּטַּר (hitputár)