Definify.com
Definition 2024
התראה
התראה
Hebrew
Verb
הִתְרָאָה • (hitra'a) (hitpa'el construction)
- see each other; be seen; appear
Conjugation
Conjugation of הִתְרָאָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִתְרָאֵיתִי | הִתְרָאֵינוּ | ||
| second | הִתְרָאֵיתָ | הִתְרָאֵית | הִתְרָאֵיתֶם | הִתְרָאֵיתֶן | |
| third | הִתְרָאָה | הִתְרָאֲתָה | הִתְרָאוּ | ||
| present | מִתְרָאֶה | מִתְרָאָה | מִתְרָאִים | מִתְרָאוֹת | |
| future | first | אֶתְרָאֶה | נִתְרָאֶה | ||
| second | תִּתְרָאֶה | תִּתְרָאִי | תִּתְרָאוּ | תִּתְרָאֶינָה1 | |
| third | יִתְרָאֶה | תִּתְרָאֶה | יִתְרָאוּ | תִּתְרָאֶינָה1 | |
| imperative | הִתְרָאֵה | הִתְרָאִי | הִתְרָאוּ | הִתְרָאֶינָה1 | |
| notes |
|
||||
Noun
הַתְרָאָה • (hat'ra'á) f