Definify.com

to-infinitive: לְהִתְרַחֵץ
action noun: הִתְרַחֲצוּת

Definition 2024

הִתְרַחֵץ • ‎(hitrakhétz) ‎(hitpa'el construction)

Conjugation of הִתְרַחֵץ (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְרַחֵץ action noun: הִתְרַחֲצוּת
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְרַחַצְתִּי		הִתְרַחַצְנוּ
	second	הִתְרַחַצְתָּ	הִתְרַחַצְתְּ	הִתְרַחַצְתֶּם	הִתְרַחַצְתֶּן
	third	הִתְרַחֵץ	הִתְרַחֲצָה	הִתְרַחֲצוּ
present		מִתְרַחֵץ	מִתְרַחֶצֶת	מִתְרַחֲצִים	מִתְרַחֲצוֹת
future	first	אֶתְרַחֵץ		נִתְרַחֵץ
	second	תִּתְרַחֵץ	תִּתְרַחֲצִי	תִּתְרַחֲצוּ	תִּתְרַחֵצְנָה¹
	third	יִתְרַחֵץ	תִּתְרַחֵץ	יִתְרַחֲצוּ	תִּתְרַחֵצְנָה¹
imperative		הִתְרַחֵץ	הִתְרַחֲצִי	הִתְרַחֲצוּ	הִתְרַחֵצְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.