Definify.com

to-infinitive: לְחַמֵּם
action noun: חימום \ חִמּוּם

Definition 2025

חימם • ‎(khimém)

Conjugation of חימם \ חִמֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְחַמֵּם action noun: חימום \ חִמּוּם
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חיממתי \ חִמַּמְתִּי		חיממנו \ חִמַּמְנוּ
	second	חיממת \ חִמַּמְתָּ	חיממת \ חִמַּמְתְּ	חיממתם \ חִמַּמְתֶּם	חיממתן \ חִמַּמְתֶּן
	third	חימם \ חִמֵּם	חיממה \ חִמְּמָה	חיממו \ חִמְּמוּ
present		מְחַמֵּם	מְחַמֶּמֶת	מְחַמְּמִים	מְחַמְּמוֹת
future	first	אֲחַמֵּם		נְחַמֵּם
	second	תְּחַמֵּם	תְּחַמְּמִי	תְּחַמְּמוּ	תְּחַמֵּמְנָה¹
	third	יְחַמֵּם	תְּחַמֵּם	יְחַמְּמוּ	תְּחַמֵּמְנָה¹
imperative		חַמֵּם	חַמְּמִי	חַמְּמוּ	חַמֵּמְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.