Hebrew

Alternative forms

• חֵרֵשׁ (defective spelling)

Adjective

חירש \ חֵרֵשׁ • ‎(kherésh) ‎(feminine חירשת \ חֵרֶשֶׁת, masculine plural חירשים \ חֵרְשִׁים, feminine plural חירשות \ חֵרְשׁוֹת)

1. Deaf: unable to hear, especially as a permanent condition.

Noun

חירש \ חֵרֵשׁ • ‎(kherésh) m ‎(plural indefinite חירשים \ חֵרְשִׁים, feminine counterpart חירשת \ חֵרֶשֶׁת)

1. A (male) deaf person, a non-hearing person.
   • Leviticus 19:14, with translation of the English Standard Version:

     לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל‎ ― You shall not curse the deaf or put a stumbling block before the blind

   • Babylonian Talmud, tractate תרומות ‎(“donations”) 1:1:

     רבן שמעון בן גמליאל אומר איזהו חרש, שהיה חרש מתחילתו אבל פקח שנתחרש הוא תורם והן מקיימין על ידיו

See also

• חֵרְשׁוּת
• כְּבַד שְׁמִיעָה