Definify.com
Definition 2024
טעה
טעה
Hebrew
| Root |
|---|
| ט־ע־ה |
Verb
טָעָה • (ta'á) (pa'al construction)
- to make a mistake, to err
Conjugation
Conjugation of טָעָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | טָעִיתִי | טָעִינוּ | ||
| second | טָעִיתָ | טָעִית | טְעִיתֶם1 | טְעִיתֶן1 | |
| third | טָעָה | טָעֲתָה | טָעוּ | ||
| present | טוֹעֶה | טוֹעָה | טוֹעִים | טוֹעוֹת | |
| future | first | אֶטְעֶה | נִטְעֶה | ||
| second | תִּטְעֶה | תִּטְעִי | תִּטְעוּ | תִּטְעֶינָה2 | |
| third | יִטְעֶה | תִּטְעֶה | יִטְעוּ | תִּטְעֶינָה2 | |
| imperative | טְעֵה | טְעִי | טְעוּ | טְעֶינָה2 | |
| notes |
|
||||