Definify.com
Definition 2024
ינק
ינק
Hebrew
Root |
---|
י־נ־ק |
Verb
יָנַק • (yanák) (pa'al construction, infinitive לינוק \ לִינֹק, future יִינַק, imperative יְנַק)
- to suckle, to nurse, to breastfeed
Conjugation
Conjugation of יָנַק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | יָנַקְתִּי | יָנַקְנוּ | ||
second | יָנַקְתָּ | יָנַקְתְּ | יְנַקְתֶּם1 | יְנַקְתֶּן1 | |
third | יָנַק | יָנְקָה | יָנְקוּ | ||
present | יוֹנֵק | יוֹנֶקֶת | יוֹנְקִים | יוֹנְקוֹת | |
future | first | אִינַק | נִינַק | ||
second | תִּינַק | תִּינְקִי | תִּינְקוּ | תִּינַקְנָה2 | |
third | יִינַק | תִּינַק | יִינְקוּ | תִּינַקְנָה2 | |
imperative | יְנַק | יִנְקִי | יִנְקוּ | יְנַקְנָה2 | |
notes |
|