Definify.com
Definition 2024
יעקוב
יעקוב
Hebrew
Verb
יעקוב \ יַעֲקֹב • (yaʿaqóv)
- Third-person masculine singular future tense (prefix conjugation) of עָקַב (ʿaqáv), to follow.
Judeo-Arabic
Etymology
From Arabic يَعْقُوبُ (yaʿqūbu).
Proper noun
יעקוב (yaʿqūbu)
- Jacob (Biblical character)
- Exodus 1:1 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)
- הדׄה אסמא בני אסראיל אלדאכׄלין אלי מצר מע יעקוב רגׄל ואלה דכׄלו׃
- hāḏihi ʾasmāʾu banī ʾisrāʾīla ad-dāḵilīna ʾilā miṣra maʿa yaʿqūba rajulun waʾilluhu daḵalū.
- These are the names of the sons of Israel entering Egypt. With Jacob, man and his kin entered:
- הדׄה אסמא בני אסראיל אלדאכׄלין אלי מצר מע יעקוב רגׄל ואלה דכׄלו׃
- Exodus 1:1 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)