Hebrew
Noun
כֶּלֶא • (kéle) m [pattern: קֶטֶל]
- A prison, a jail.
- בכלא ― b'kéle ― in jail
Derived terms
- בֵּית כֶּלֶא (beit kéle)
Synonyms
- בֵּית כֶּלֶא (beit kéle)
- בֵּית סֹהַר (beit sóhar)
- בֵּית הָאֲסוּרִים (beit haasurím)
- מַאֲסָר (maasár)
Verb
כָּלָא • (kalá) (pa'al construction)
- (transitive) To jail, to lock up, to hold (someone) prisoner.
Derived terms