Hebrew

Verb

לְכִי • ‎(l'chi)

1. feminine singular imperative of הָלַךְ ‎(halách)
   • 1 Kings 14:12, with translation of the King James Version:

     וְאַתְּ קוּמִי לְכִי לְבֵיתֵךְ‎

     v'at kúmi l'chi l'vetéch

     Arise thou therefore, get thee to thine own house

Verb

לֵכִי • ‎(léchi)

1. pausal feminine singular imperative of הָלַךְ ‎(halách)
   • Exodus 2:8, with translation of the King James Version:

     וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה‎

     vatómer lah bat par'ó léchi vatélech haalmá

     And Pharaoh's daughter said to her, Go. And the maid went

Etymology 2

Preposition

לכי • ‎(lach)

1. (rare Biblical Hebrew spelling) Alternative spelling of לָךְ
   • 2 Kings 4:2, with translation of the King James Version:

     ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן‎

     vayómer eléha elishá ma eesé lach hagídi li ma yesh lach babáyit vatómer en l'shifchat'chá kol babáyit ki im asúch shámen

     And Elisha said unto her, What shall I do for thee? tell me, what hast thou in the house? And she said, Thine handmaid hath not any thing in the house, save a pot of oil.

   • Song of Songs 2:13

     קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך

     kúmi lach ra'yatí yafatí ul'chí lach

Anagrams

• כלי

Judeo-Arabic

Etymology

From Arabic لِكَيْ ‎(likay).

Conjunction

לכי ‎(likay)

1. so that, in order that
   • Exodus 10:1 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)

     תׄם קאל אללה למוסי אדכׄל אלי פרעון פאני קד קוית קלבה וקלב קואדה לכי אחל אפאתי הדׄה בהם׃‎

     ṯumma qāla llāhu limūsā dḵul ʾilā firʿawna faʾinnī qad qawwaytu qalbahu waqalba quwwādihi likay ʾuḥilla ʾāfātī hāḏihi bahum.

     Then God said to Moses: Come to Pharaoh for I have just strengthened his heart and the the heart of his commanders so that I might set upon them these my plagues.