Hebrew

Adjective

מחותן \ מְחֻתָּן • ‎(m'khután) ‎(feminine מחותנת \ מְחֻתֶּנֶת, masculine plural מחותנים \ מְחֻתָּנִים, feminine plural מחותנות \ מְחֻתָּנוֹת)

1. (colloquial) Married. [Modern Hebrew]

Noun

מחותן \ מְחֻתָּן • ‎(m'khután) m ‎(plural indefinite מחותנים \ מְחֻתָּנִים, feminine counterpart מחותנת \ מְחֻתֶּנֶת)

1. A relative by the marriage of one's child; especially, the parent of one's child's spouse. [from Medieval Hebrew]

   מר כהן ומר לוי מחותנים.‎

   már kohén umár leví m'khutaním.

   Mr. Cohen and Mr. Levy are related by the marriage of their children.

   אולי נזמין את המחותנים לסעודת פורים.‎

   ulái nazmín ét ham'khutaním lis'udát púrim.

   Perhaps we will invite the parents of our child's spouse for the Purim meal.

Verb

מחותן \ מְחֻתָּן • ‎(m'khután)

1. Masculine singular present participle and present tense of חותן \ חֻתַּן ‎(khután).

References

• “מְחֻתָּן, מחותן” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שֹׁשָן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ ‎(ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), ISBN 965-17-0084-X, volume 2 of 3 (ל to צ), ISBN 965-17-0096-3, page 670.