Definify.com

to-infinitive: לְמַהֵר
action noun: מיהור \ מִהוּר

Definition 2024

מיהר \ מִהֵר • ‎(miher) ‎(pi'el construction)

Conjugation of מיהר \ מִהֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְמַהֵר action noun: מיהור \ מִהוּר
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	מיהרתי \ מִהַרְתִּי		מיהרנו \ מִהַרְנוּ
	second	מיהרת \ מִהַרְתָּ	מיהרת \ מִהַרְתְּ	מיהרתם \ מִהַרְתֶּם	מיהרתן \ מִהַרְתֶּן
	third	מיהר \ מִהֵר	מיהרה \ מִהֲרָה	מיהרו \ מִהֲרוּ
present		מְמַהֵר	מְמַהֶרֶת	מְמַהֲרִים	מְמַהֲרוֹת
future	first	אֲמַהֵר		נְמַהֵר
	second	תְּמַהֵר	תְּמַהֲרִי	תְּמַהֲרוּ	תְּמַהֵרְנָה¹
	third	יְמַהֵר	תְּמַהֵר	יְמַהֲרוּ	תְּמַהֵרְנָה¹
imperative		מַהֵר	מַהֲרִי	מַהֲרוּ	מַהֵרְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.