Hebrew

Noun

נְבוּאָה • ‎(transliteration needed) f ‎(plural indefinite נְבוּאוֹת, singular construct נְבוּאַת־, plural construct נְבוּאוֹת־)

1. prophecy
   • בראשית רבה, יז ה

     רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר: ג׳ נוֹבְלוֹת הֵן: נוֹבֶלֶת מִיתָה שֵׁינָה, נוֹבֶלֶת נְבוּאָה חֲלוֹם, נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם הַבָּא שַׁבָּת.

   • יגדל

     שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.