Definify.com
Definition 2024
נברא
נברא
Hebrew
Verb
נִבְרָא • (nivra) (nif'al construction, active counterpart בָּרָא)
- to be created
Conjugation
Conjugation of נִבְרָא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | נִבְרֵאתִי | נִבְרֵאנוּ | ||
| second | נִבְרֵאתָ | נִבְרֵאת | נִבְרֵאתֶם | נִבְרֵאתֶן | |
| third | נִבְרָא | נִבְרְאָה | נִבְרְאוּ | ||
| present | נִבְרָא | נִבְרֵאת | נִבְרָאִים | נִבְרָאוֹת | |
| future | first | אֶבָּרֵא | ניברא \ נִבָּרֵא | ||
| second | תיברא \ תִּבָּרֵא | תיבראי \ תִּבָּרְאִי | תיבראו \ תִּבָּרְאוּ | תיבראנה \ תִּבָּרֶאנָה1 | |
| third | ייברא \ יִבָּרֵא | תיברא \ תִּבָּרֵא | ייבראו \ יִבָּרְאוּ | תיבראנה \ תִּבָּרֶאנָה1 | |
| imperative | היברא \ הִבָּרֵא | היבראי \ הִבָּרְאִי | היבראו \ הִבָּרְאוּ | היבראנה \ הִבָּרֶאנָה1 | |
| notes |
|
||||
Verb
נִבְרָא • (nivra)
- first person plural future form of בָּרָא