Definify.com
Definition 2025
נישא
נישא
Hebrew
| Root |
|---|
| נ־שׂ־א |
Verb
נישא \ נִשָּׂא • (nisá) (nif'al construction, active counterpart נָשָׂא)
- to be raised, lifted up, carried away
- to be elevated
- (of a speech or lecture) to be given
- to be married
Conjugation
Conjugation of נישא \ נִשָּׂא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | נישאתי \ נִשֵּׂאתִי | נישאנו \ נִשֵּׂאנוּ | ||
| second | נישאת \ נִשֵּׂאתָ | נישאת \ נִשֵּׂאת | נישאתם \ נִשֵּׂאתֶם | נישאתן \ נִשֵּׂאתֶן | |
| third | נישא \ נִשָּׂא | נישאה \ נִשְּׂאָה | נישאו \ נִשְּׂאוּ | ||
| present | נישא \ נִשָּׂא | נישאת \ נִשֵּׂאת | נישאים \ נִשָּׂאִים | נישאות \ נִשָּׂאוֹת | |
| future | first | אֶנָּשֵׂא | נינשא \ נִנָּשֵׂא | ||
| second | תינשא \ תִּנָּשֵׂא | תינשאי \ תִּנָּשְׂאִי | תינשאו \ תִּנָּשְׂאוּ | תינשאנה \ תִּנָּשֶׂאנָה1 | |
| third | יינשא \ יִנָּשֵׂא | תינשא \ תִּנָּשֵׂא | יינשאו \ יִנָּשְׂאוּ | תינשאנה \ תִּנָּשֶׂאנָה1 | |
| imperative | הינשא \ הִנָּשֵׂא | הינשאי \ הִנָּשְׂאִי | הינשאו \ הִנָּשְׂאוּ | הינשאנה \ הִנָּשֶׂאנָה1 | |
| notes |
|
||||
Adjective
נישא \ נִשָּׂא • (nisá) (feminine נישאת \ נִשֵּׂאת, masculine plural נישאים \ נִשָּׂאִים, feminine plural נישאות \ נִשָּׂאוֹת)
Verb
נישא \ נִשָּׂא • (nisá)
- First-person plural future tense (prefix conjugation) of נָשָׂא