Definify.com
Definition 2024
נלחם
נלחם
Hebrew
| Root |
|---|
| ל־ח־ם |
Verb
נִלְחַם • (nilkhám) (nif'al construction)
Conjugation
Conjugation of נִלְחַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | נִלְחַמְתִּי | נִלְחַמְנוּ | ||
| second | נִלְחַמְתָּ | נִלְחַמְתְּ | נִלְחַמְתֶּם | נִלְחַמְתֶּן | |
| third | נִלְחַם | נִלְחֲמָה | נִלְחֲמוּ | ||
| present | נִלְחָם | נִלְחֶמֶת | נִלְחָמִים | נִלְחָמוֹת | |
| future | first | אֶלָּחֵם | נילחם \ נִלָּחֵם | ||
| second | תילחם \ תִּלָּחֵם | תילחמי \ תִּלָּחֲמִי | תילחמו \ תִּלָּחֲמוּ | תילחמנה \ תִּלָּחֵמְנָה1 | |
| third | יילחם \ יִלָּחֵם | תילחם \ תִּלָּחֵם | יילחמו \ יִלָּחֲמוּ | תילחמנה \ תִּלָּחֵמְנָה1 | |
| imperative | הילחם \ הִלָּחֵם | הילחמי \ הִלָּחֲמִי | הילחמו \ הִלָּחֲמוּ | הילחמנה \ הִלָּחֵמְנָה1 | |
| notes |
|
||||
References
- “H3898”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979