Definify.com
Definition 2024
נסחף
נסחף
Hebrew
| Root |
|---|
| ס־ח־ף |
Verb
נִסְחַף • (niskháf) (nif'al construction, active counterpart סָחַף)
- to drift
Conjugation
Conjugation of נִסְחַף (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | נִסְחַפְתִּי | נִסְחַפְנוּ | ||
| second | נִסְחַפְתָּ | נִסְחַפְתְּ | נִסְחַפְתֶּם | נִסְחַפְתֶּן | |
| third | נִסְחַף | נִסְחֲפָה | נִסְחֲפוּ | ||
| present | נִסְחָף | נִסְחֶפֶת | נִסְחָפִים | נִסְחָפוֹת | |
| future | first | אֶסָּחֵף | ניסחף \ נִסָּחֵף | ||
| second | תיסחף \ תִּסָּחֵף | תיסחפי \ תִּסָּחֲפִי | תיסחפו \ תִּסָּחֲפוּ | תיסחפנה \ תִּסָּחֵפְנָה1 | |
| third | ייסחף \ יִסָּחֵף | תיסחף \ תִּסָּחֵף | ייסחפו \ יִסָּחֲפוּ | תיסחפנה \ תִּסָּחֵפְנָה1 | |
| imperative | היסחף \ הִסָּחֵף | היסחפי \ הִסָּחֲפִי | היסחפו \ הִסָּחֲפוּ | היסחפנה \ הִסָּחֵפְנָה1 | |
| notes |
|
||||